נועה גלמן

חוק הדומים
זהו חוק טבע קבוע וניצחי. למעשה משווים בן תמונת המחלה של המטופל לבין תמונת המחלה אותה התרופה ההומאופתית יודעת לייצר באנשים בריאים. למעשה האדם החולה מקבל תרופה שיודעת לייצר סימפטומים דומים באדם בריא.
כשתרופה זאת ניתנת במינון נמוך מאוד יהיה ריפוי. כמו שבטבע אין מקום באורגניזם אחד לשתי מחלות דומות.
ובאנלוגיה לרפואה הקונבנציונאלית הדבר מזכיר אך במעט חיסונים.

חוק התרופה הבודדת

בטיפול הומאופתי קלאסי השימוש הוא בתרופה אחת יחידה בזמן נתון.
היות שבתהליך הפרוינג- לומדים איזה סימפטומים תרופה יחידה מסוגלת לייצר באדם בריא\ נותנים תרופה אחת.
אם ניתן עירבוב של מספר תרופות, לא נדע מה השפעתן זו על זו, ומה השפעתם על האדם הבריא.

חוק המנה המינימלית
יות והתרופה שניתנת דומה לתמונת המחלה של החולה, גם אם ניתן מנה זעירה ביותר תתפתח תגובה לתרופה, כמו חשיפה לגורם מחלה אלרגני.